“יום האהבה”- הפך להיות יום של מתנות לאהובים. שוב בחיים שלנו- אהבה!

אהבה -נושא, כל כך רחב, וכל כך הרבה סרטים, ספרים ושירים נכתבו על המצרך הכי חשוב ונחשק בחיים שלנו, האהבה.

האהבה , פנים רבות לה. אני רואה אותה מזווית מסוימת- זוגות שמגיעים לקליניקה לטיפוח וטיפול זוגי.

יום האהבה היהודי חל  ט״ו באב, ויום האהבה הבינלאומי ב-14 בפברואר.

באופן מעניין, ומובן ברוח התקופה, 

“יום האהבה”- הפך להיות יום של מתנות לאהובים.

ורמז לזה אפשר למצוא 

בשיר שכתב בשנות השישים  יורם טהר לב,  :

את מיהיה זכרו ברוך. כך למדנו על אהבה כשאני הייתי נערה מתבגרת.

 יום האהבה  המחוג ברחבי העולם ב- 14 לפברואר, ובישראל גם   ב-ט״ו באב הפך להיות חג של נתינת מתנות: מוצרי  צריכה – תכשיטים בגדים תחתונים, ממתקים , פרחים וורודים, ועוד ועוד רעיונות סכריניים, מתוקים, רומנטיים ויצירתיים.

 האם זו מהות האהבה? 

 בספר חמש שפות האהבה, רב מכר שנכתב על ידי גרי צ׳פמן , ואני ממליצה עליו לכל הזוגות שמגיעים אלי לטיפול,  הוא מגלה  לנו שיש לפחות  חמש קטגוריות  של שפות אהבה שונות.

אני כותבת לנשים, כי אורקה הוא קהילת נשים ישראליות מרחבי העולם, וזה כמובן  נכון הגם לבני המין השני.(החזק?)

בקליניקה שלי בחיפה, אני מטפלת בעיקר בזוגות, ומגלה, שאצל רבים מהזוגות  כל אחד מבני הזוג מדבר ב״שפת אהבה״ שונה.

מה הן השפות?

-מתנות- זה כולם יודעים.

-בילוי זמן במשותף- עם כל הרעשים הטכנולוגיים, כמה זמן באמת אתן מקדישות לבילוי זוגי ואיכותי עם בני הזוג שלכם? 

-ביטוי אהבה במילים- דיבור או כתיבה

-מתן שירותים

 -מגע 

כל השפות ביחד הן דרך טובה להביע את מה שאתם מרגישים כלפי מי שאתם אוהבים. ביחד עם זאת יש לכל אחת ואחד שפה דומיננטית שבה הם מרגישים נאהבים, ושבה קל להם להביע אהבה.

 

תוכלו לבדוק עם עצמכם מה השפה הדומיננטית עבורכן.או  עבור בני הזוג שלכן על ידי המשפט :

״אני מרגישה נאהבת  כשאתה …….

תכתבו את זה 10 פעמים , כל פעם עם תשובה אחרת ותראו מה דומיננטי עבורכן כדי להרגיש נאהבות. שתפו את בני הזוג שלכן, שידעו מה מצופה מהם.

למה זה חשוב ?

זה חשוב כי זה אחד(ויש עוד) מהגורמים המתפתחים לתחושה של ״אנחנו לא מתאימים״, ומביאה זוגות לגירושין, או במקרה הטוב יותר לטיפול זוגי.

ואני אסביר.

בספר ״החיים אבידות הכרחיות ווויתורים גורליים״ מבחינה ג״דית ויורסט בכמה סוגים של חברויות

חברים למשימה, 

חברים עם עם סיבה, 

וחברים לחיים:

Friends. For reason

Friends for mission

Friends for life

 

מערכת יחסים זוגית היא מהסוג של ״חברים לחיים״. היא מכוונת לטווח הארוך. בהתחלה משקיעים: בנית הבית, קריירה, התבססות כלכלית, לידת ילדים וגידולם, שחרור הילדים וציפיה להמשכיות ולהנאה מפירות ההשקעה – הנכדים.

 היות שהיא מערכת יחסים לטווח ארוך, היא משתנה ומתפתחת עם הזמן.  

כמאמר רבי עקיבא: ״איש ואשה זכו- שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתם״.

הדומה באותיות איש ואשה הוא אש.

השונה הן האותיות י׳ וה׳, שמרכיבות את שם השכינה .

 

אני מזדהה עם חוה אלברשטיין ששרה :

״כל יום כל יום אני מאבדת בחור יפה ברחוב״, גם אני, וגם אתן.

וביחד עם זאת, ברגע  מסוים  פגשנו מישהו שמגע העיניים שהצטלבו, גרם לחושים שלנו להתחדד,  דופק הלב גבר,  הכוכבים זהרו, האנרגיה פרחה,  והתדר היה מדויק.  משהו בתוכנו   אמר: ״זה האיש״ איתו ארצה לבלות את שארית חיי ״!

קוראים לזה התאהבות, וזה השלב הרומנטי, והוא השלב הראשון במערכת יחסים בכלל ובזוגית בפרט.

באנגלית falling in love.

״נופלים באהבה״, כי מה ששולט בנו זו מערכת תחושות והורמונים שגורמות לנו לראות בוורוד, לדמיין עתיד נפלא עם מי שנמשכנו אליו כי הוא כל כל שונה מאתנו ויוצר עבורנו תחושה שהוא משלים אותנו. 

למעשה, אנחנו מתאהבות במישהו שאנחנו עדיין לא מכירות את כל החלקים בו, ונמשכות במיוחד לשונות, לשכינה

 כמו בטבע: הפכים נמשכים. מגנט, זרימה, חשמל, ועוד ועוד.

ו לפעמים זה ממש הפוך. כמו שתי ידיי, ימין ושמאל- הפוכות, אבל  ביחד, בשיתוף פעולה,  צוות לעניין.

אנחנו רואות גם חלק מהקשיים הצפויים (בשל השונות), ומאמינות שבשם האהבה הוא יסכים להשתנות עבורנו .

 ולפעמים, אנחנו גם מאמינות שאנחנו נשתנה בשבילו.

 ואז עובר זמן ומגיע השלב הבא :

ההתחייבות.

אנחנו מחליטים להתחייב זה לזו לקשר ארוך טווח. קשר שמאופיין בבלעדיות, בנאמנות ומחויבות.

ואנחנו מצהירים  על עצמנו כזוג.

מגורים משותפים,  חתונה, חוזה, לא משנה, העיקר הכוונה.

 

 האם זה נשאר כך לאורך השנים?

ואם לא, כמה זמן זה נשאר?

 מחקרים מראים-

מקסימום  18 חודשים .

הקסם, שכרון החושים מסתיים בהדרגה או בבת אחת במריבה הראשונה.

השלב הבא, מאבק הכוח, יכול להתחיל כבר ביום הראשון,  זה השלב שבו מתחילים לנהל את המרחב המשותף. 

צריך לקבל החלטות משותפות.

כאן נדרשות מיומנויות נוספות של שיתוף פעולה- משא ומתן מכבד, וויתורים הדדיים, הבנה עמוקה של החלקים העמוקים יותר בנפשו של השותף לחיים, וגם של עצמנו.

 

שמעתי את חנה לסלאו  באחת ההופעות שלה מספרת על גבר שכבר בערב הראשון אחרי החתונה אמר לאשתו שהוא נוהג לצאת כל ערב עם חברים ורק בסופי שבוע  יהיה פנוי בשבילה.

 היא לא התבלבלה ואמרה לו שהיא רגילה  לעשות סקס כל ערב,  והוא צריך לתאם איתה מתי תהיה פנויה בשבילו.

כל מערכת יחסים היא ייחודית ושונה, ומה שמקובל על שני הצדדים – מקובל עלי.

האם היא תחזיק מעמד לאורך זמן? לא ברור.

למה מאבק כוח?

כל אחד מבני הזוג מנסה במודע או שלא במודע לשנות את האחר שיתאים לסטנדרטים, לנורמות, לכללים שהוא מכיר.

כמו בהורדת ידיים.

וכשזה ממשיך, כמאבק כוח, זה מתיש, זה מכבה תשוקה, ומרחיק.

יש שלוש יציאות מהמצב הזה;

1.גירושין- פתרון לטווח הקצר עם אדוות והשלכות לבני הזוג, לסביבה (בעיקר ילדים)  גם לטווח הארוך מאד.

  ואכן, זו אחת הדרכים הנפוצות היום לפתור בעיה של ״לא מתאימים״ או לא מסתדרים.

אנשים מתגרשים די בקלות,  לא בהכרח ולא תמיד מהסיבות הנכונות.

ומתחילים את כל התהליך מחדש. המשפחה מתרחבת מאוד- כוללת את הגרוש ומשפחתו, ילדים, חברים משותפים, ומורכבות גדולה יותר 

2.הדרך השנייה,  לא טובה יותר אבל נפוצה מאוד :

גירושין  סמויים.  בהדרגה בני זוג מפרידים את החיים שלהם.

 הם נשואים , שומרים על המסגרת המשפחתית,  כלפי חוץ.

 אבל תחומי העניין שונים,  הנאות שונות . שומרים על מסגרת אבל מאבדים תשוקה ושמחת חיים משותפת.

 זה יכול להימשך הרבה שנים אפילו כל החיים , ומה שמחזיק אותם ביחד זה זכרונות מהתקופה הרומנטית, וחוויות משפחתיות משמחות. ויש גם אופטימיות לא רציונלית, אבל לפעמים משתלמת, שעוד יהיה יותר טוב.

 

3.והדרך השלישית שהיא תמיד טובה יותר משתי אפשרויות לא טובות , 

כמו שאומר יהודה עמיחי:

״במקום בו שנינו צודקים לא יפרחו פרחים באביב״.

 זו הדרך שבני זוג לומדים לתקשר ביניהם בצורה אינטימית ואמפטית, עם כבוד הדדי ונכונות לקבל את האחר כמו שהוא בלי הלחץ לשנות אותו.

ד״ר הנדריקס ואשתו הלן האנט , בספרם ״לבסוף מוצאים אהבה״, יצרו שיטה ל״דיאלוג זוגי התכוונותי״ בגישת האימאגו, שמטפחת תקשורת כנה, עמוקה ואינטימית בין בני זוג

 זה תהליך ארוך טווח שמביא לאהבה אמיתית.

 אז מה זאת אהבה?

 רבי עקיבא אומר ״ואהבת לרעך כמוך״.

 תלמדי לאהוב  את עצמך על הכוחות והחולשות שלך. ככה תוכלי לאהוב גם את האחר, את בן הזוג.

זה דורש שינוי.

 

במאבק  הכוח אתם מנסים לשנות אחד את השני.

 שכשאתם אוהבים אחד את השני אתם מבינים כמו שאומרת ימימה:

״שאהבה היא אותה התקרבות הכרתית חמה המכבדת אדם כפי שהוא ״,

ואתם מקבלים את בן הזוג כמו שהוא, ודרך הקבלה הזו מתחילים גם להכיר ולקבל  גם את עצמכם כמו שאתם, על כל החלקים שלכם.

ומה שיפה ומרגש בדרך הזו, שבשל האהבה והרצון להמשיך ביחד במסע החיים,  כל אחד מכם מוכן לשנות את ההתנהגויות והתגובות שלו כדי לעשות טוב לאחר.

בלי לחץ, בשל ובשם האהבה. 

למשל: 

להשקיע וללמוד את שפת האהבה שלו!

ואני מוסיפה עוד כלל של תקשורת מקרבת, הכרחית לקיום מערכת יחסים לטווח הארוך;

 

במקום להידבר בשפה שאני קוראת לה:

צ.ב.ב.א-

ציניות. 

ביקורת 

בושה 

אשמה

 לומדים לתקשר  בשפה של התקרבות,

 שאני קוראת לה ס.ב.ב.א :

סבלנות , סקרנות

ביטחון 

ביקור מכבד בעולם של השני 

כדי להבין אותו ולהכיר אותו

 אמפטיה.

ואהבה כל הזמן !

 

ואני אסיים בשיר של יורם טהרלב .

הבית האחרון שגיליתי רק לאחרונה:

 ״את בחיר ליבי מצאתי ממש בתוך ביתי ,

מסתתר לו דווקא בארון שלי .

אתמול ברוב חרון ,

פתחתי את הארון,

 ושם בתוך ראי-

 מצאתי את עצמי!

 וזה ממשיך:

 

״את מי אני אני אוהבת ?

ברור לי כבר עכשיו .

על מי אני אני חושבת, בקיץ או בסתיו? 

שכל בחור יפתח, אני אוהב אותך! 

אענה לו : מה מוזר!

 גם אני אותו דבר!״

 

אהבי את עצמך, קבלי את עצמך ואת הצרכים שלך באהבה, ותצליחי לאהוב לאורך זמן גם את האחרים.

 

הכותבת: שרה בוקסנבוים, מטפלת זוגית , מדריכה ומנחת סדנאות אימאגו לזוגות.

משתמשת בכלים טיפוליים מגוונים :

אימאגו, גשטאלט, SE, לסייע לזוגות לטפל או להחזיר אחרי משבר את הקשר הזוגי למסע של התפתחות והנאה. 

וכן, אפשר להחזיר לחיים גם את הרומנטיקה, באופן מודע והתכוונותי,

זו השקעה משתלמת לקראת הגיל השלישי והרביעי- תשקיעו בחברות עם בני הזוג!